שלומית רז סולצ׳נסקי - כמו עלים בשלהי ספטמבר

כמו עלים...

לרוב האנשים, אני מקדישה את הדף הראשון של הספר. מספרת על הדרך המשותפת, על רגעים שהיו לנו בתוך הפגישות, מודה להם וגם נפרדת. 

לשלומית הקדשתי ברכה מיוחדת שהקראתי בביתה, בערב השקה שקיימה למשפחה. 

להלן קטעים ממנה:

"...במסע משותף של שנה, פגישות שבועיות, יום ושעה קבועים, בראנו לנו טקס. 

בחדר העבודה הקטן שלך, עם הפסנתר והפסיפס, והספרים, ומנחת הבוקר שהכנת לי,  ירקות חתוכים מסודרים בטוב טעם, לידם מאפה, לפעמים מיץ שסחטת לי, מילים טובות שכתבת ושמת לי ליד הצלחת, מזון לנפש, באו גם המילים האישיות. בהתחלה  מדודות מאוד, הכול באיפוק. לוקח זמן להתקרב ולתת אמון. עד לפני רגע לא הכרנו. 

שלוש פעמים נגעת בי עם כל סיפור - פעם ראשונה בחדר העבודה, כשסיפרת והקשבתי לך, פעם שנייה, כשהקשבתי להקלטה וכתבתי אותו, ופעם שלישית בעריכת הספר. 

השיחות בינינו היו פתוחות ואינטימיות. היה יותר קל לכתוב תקציר כרונולוגי של חייך, אבל את בחרת בדרך הקשה, בכדי לגעת במקומות הכי רכים והכי שבירים שנמצאים בתוכך. ריגשת אותי בנכונות שלך לשוחח עם עצמך. הדרך הביתה עברה תמיד במחשבות על השיחה, מה היה שם, מה בעצם סיפרת לי, איך זה מתחבר למה שאני כבר יודעת, איך להמשיך... ככה נוצרת קרבה."